משחקים נוספים מלבד משחקי יחידים רגילים:
- שולחן המלך: המנצח מתקדם שולחן אחד והמפסיד יורד שולחן אחד.
- מערכה אחת עד 11.
- שתי מערכות – אם התוצאה 1:1 מתחילים מערכה שלישית מתוצאה 10:10 (על מנת לא לעכב את שאר השחקנים).
- עם מאמן שמשחק – המאמן תמיד בשולחן הראשון מול שחקן אחד או שניים, אם שחקן אחד אז שולחן המלך רגיל, ואם שני שחקנים מולו אז רק הם מגישים, עושים נקודה כל אחד ומתחלפים אלא אם אחד מהם זכה בנקודה ואז הוא נשאר לשחק. סופרים רק את הנקודות שלהם ולא של המאמן והשחקן שלקח יותר נקודות ניצח ולכן נשאר בשולחן המלך והשני יורד.
- שולחן המלך בו המנצח עולה והמפסיד נשאר:
- שחקן שמפסיד בשולחן הראשון יורד עד הסוף.
- גרסא נוספת – ישנם שתי שולחנות שבהם המפסיד יורד – שולחן המלך והשולחן האמצעי, כלומר מי שמפסיד בשולחן הראשון יורד לשולחן האמצעי ומי שמפסיד בשולחן האמצעי יורד לאחרון כל שאר המפסידים נשארים בשולחן שלהם וכל המנצחים עולים שולחן אחד.
- משחקי זוגות – טוב בעיקר כשיש יותר שחקנים משולחנות.
- מלך על שולחן אחד:
- מי שלוקח נקודה הופך למלך, מי שהוא מלך ולוקח נקודה צובר "נקודת מלך". המלך אף פעם לא מגיש.
- גרסא דומה, אבל כדי להוציא את המלך צריך 3 נקודות רצוף.
- גרסא שמתאימה לשחקנים ברמות שונות – מתחילים כאשר לכל שחקן יש נקודת מלך אחת.
בכל משחק כל שחקן צריך להגיע ראשון לכמות ה"נקודות מלך" שלו בשביל לנצח.
לדוגמא – כל השחקנים מתחילים בנקודת מלך 1. המשחק הראשון הוא רק נקודה אחת, המנצח נשאר ובמשחק הבא הוא צריך להגיע ל 2 נקודות לפני שהשני מגיע ל 1. אחרי כמה משחקים לשחקן החזק יהיה הרבה נקודות מלך (למשל 7) ולחלש מעט (למשל 2) ואז נוצר איזון כי עושים משחק שבו החלש צריך להגיע ל 2 לפני שהחזק מגיע ל 7.
- "חלש וחזק מול בינוני" – מתאים למצב שבו יש הבדלי רמות משמעותיים בין השחקנים, משחק שבו יש 3 שחקנים בשולחן.
קבוצה אחת מורכבת מהשחקן החלש והחזק. מולם השחקן הבינוני.
מתחילים הבינוני נגד החזק. כל פעם שהבינוני בפיגור, השחקן החלש מחליף את החזק. ברגע שהבינוני מוביל, השחקן החזק מחליף את החלש.
מומלץ שרץ צד אחד יגיש בכל מערכה כדי למנוע בלבול. - דיוויס.
- 3 נגד 3 – כל שחקן משחק נגד כל שחקן מהקבוצה השניה (ללא זוגות).
- משחקים רגילים שבהם המנצח נשאר על השולחן והמפסיד הולך לשבת (באימונים בהם יש מספר אי זוגי של אנשים או יותר שחקנים משולחנות)
- תחרות יחידים – שלב ראשון בתים ומהשלב השני נוק אאוט (זמן – אימון מלא).
נוק אאוט מהשלב הראשון (זמן – חצי אימון).
- (תמיד להקפיד שהמפסידים ממשיכים לשחק על מקומות נמוכים יותר ולא יושבים בצד עד סוף האימון)
- משחק הנחתות ולופים: משחק שבו שחקן אחד הולך אחורה ומרים לופים והשחקן השני מנחית. מי שמרים לופים מתחיל עם פור של 5 נקודות. כל מערכה מחליפים תפקידים. מומלץ במערכה הראשונה של כל מרים לופים שהוא יבחר את הפינה שיותר נוח לו והשחקן שמנחית חייב חהנחית לשם בעוד המרים נותן לכל השולחן.
- משחק הגנה והתקפה: השחקן המגן הולך אחורה ועושה רק הגנה והשני חייב להתקיף כל כדור. גם פה, בדומה למשחק הנחתות ולופים במערכה הראשונה השחקן המגן בוחר פינה שהשני חייב לתת רק לשם וכל מערכה מתחילה בפור של 5 נקודות לשחקן המגן.
- מתחילים כל מערכה בתוצאה 9:7 ולשחקן שלו פחות נקודות מגיש ראשון, שחקן שזוכה ראשון בארבע מערכות מנצח. (ניתן להתחיל כל מערכה בתוצאה 10:8).
- משחק הגשות – משחקים רגיל חוץ משני חוקים שונים:
- אם שחקן הגיש והשני לא החזיר, המקבל זוכה ב-3 נקודות.
- שחקן שמגיש ועושה טעות יש לו סרב שני (כמו בטניס) ורק אם הוא טועה גם בו הוא מפסיד נקודה.
(החוקים השונים מאפשרים למגיש לנסות הגשות מסובכות שבדרך כלל הוא אינו מבצע במשחק, בידיעה שהגשה טובה תביא לגמול גבוה)
- משחק שבו אסור להגיש סרב קצר – הגשה בה הכדור קופץ פעמיים על השולחן. והמקבל חייב להתקיף את ההחזרה. (אם המגיש הגיש והכדור קפץ פעמיים בשולחן היריב אז המגיש מפסיד נקודה, אבל אם המקבל ענה ממשיכים את הנקודה רגיל. כשהמקבל רואה שההגשה קצרה הוא צריך לא לגעת בכדור על מנת לזכות בנקודה).
- משחק בו אסור לעשות יותר מ-BH אחד בנקודה. (מצריך את השחקנים לזוז הרבה ולחשוב על טקטיקת משחק יעילה).
- משחק בו למגיש מותר להגיש ולחבוט עוד פעם אחת בלבד, כלומר עם המקבל החזיר את ההגשה וגם את הכדור הבא הוא זכה בנקודה. (מלמד את המגיש להתכונן לכדור שחוזר מהסרב ולתכנן את ההגשה והכדור השלישי).
- משחק שמחולק למשחקונים קצרים עד 4 נקודות, בלי הערכה (אם התוצאה 3:3 עושים נקודה קובעת) שבכל משחקון רק שחקן אחד מגיש. כל משחקון שחקן אחר מגיש. שחקן שזוכה ב-4 משחקונים מנצח.
הערה – כשמשתמשים במשחקים המיוחדים רצוי לתת לשחקנים 15 דקות למשחקים "מיוחדים", ובסוף האימון 10-15 דקות של משחקים רגילים.
